יום ראשון, 12 ביוני 2011

שער הרחמים

המסורת היהודית, שהעניקה לשער את השם, מספרת כי דרך שער זה יבוא המשיח באחרית הימים, כשהוא רכוב על חמור לבן, ולפניו יצעד המבשר - אליהו הנביא. סתימת השער על ידי הסולטאן סולימאן הראשון במאה ה-16 סייעה להעצמת המסורת על המשיח המתמהמה הנחסם בידי כוחות זרים.[1] למעשה, הסולטאן הורה על סתימת השער כחלק מפרויקט הקפת ירושלים בחומה, והפיכת הכותל המזרחי של הר הבית לחלק מחומת העיר. הוא ביקש להבטיח בכך את ביטחונה של ירושלים, מבלי שיהיה צורך להציב שומרים בשער.
לאחר חסימת השער, הפך האזור שמחוץ לכותל המזרחי לבית קברות מוסלמי, ומכאן נולדה האגדה בקרב היהודים, כאילו מבקשים בכך המוסלמים למנוע את ביאת המשיח, בחשבם שהמשיח הכהן לא יוכל לעבור בבית הקברות, שמא ייטמא, ובכך תעוכב גאולתם של היהודים. למעשה מדובר בפולקלור שנועד, אולי, ללעוג למוסלמים, שכן לא רק שהמשיח אינו כהן (הוא בן שבט יהודה - 'משיח בן דוד'), אלא בידוע הוא שבית קברות של גויים אינו מטמא, אלא רק במגע ישיר במת או בנשיאתו. גם הטענה כאילו המטרה הייתה לעכב את אליהו הנביא אין בה ממש, שכן לא ידוע האם אכן היה אליהו כהן, וספק אם המוסלמים ידעו פרט זה אודותיו.
המסורת היהודית, שהעניקה לשער את השם, מספרת כי דרך שער זה יבוא המשיח באחרית הימים, כשהוא רכוב על חמור לבן, ולפניו יצעד המבשר - אליהו הנביא. סתימת השער על ידי הסולטאן סולימאן הראשון במאה ה-16 סייעה להעצמת המסורת על המשיח המתמהמה הנחסם בידי כוחות זרים.[1] למעשה, הסולטאן הורה על סתימת השער כחלק מפרויקט הקפת ירושלים בחומה, והפיכת הכותל המזרחי של הר הבית לחלק מחומת העיר. הוא ביקש להבטיח בכך את ביטחונה של ירושלים, מבלי שיהיה צורך להציב שומרים בשער.
לאחר חסימת השער, הפך האזור שמחוץ לכותל המזרחי לבית קברות מוסלמי, ומכאן נולדה האגדה בקרב היהודים, כאילו מבקשים בכך המוסלמים למנוע את ביאת המשיח, בחשבם שהמשיח הכהן לא יוכל לעבור בבית הקברות, שמא ייטמא, ובכך תעוכב גאולתם של היהודים. למעשה מדובר בפולקלור שנועד, אולי, ללעוג למוסלמים, שכן לא רק שהמשיח אינו כהן (הוא בן שבט יהודה - 'משיח בן דוד'), אלא בידוע הוא שבית קברות של גויים אינו מטמא, אלא רק במגע ישיר במת או בנשיאתו. גם הטענה כאילו המטרה הייתה לעכב את אליהו הנביא אין בה ממש, שכן לא ידוע האם אכן היה אליהו כהן, וספק אם המוסלמים ידעו פרט זה אודותיו.
המסורת היהודית, שהעניקה לשער את השם, מספרת כי דרך שער זה יבוא המשיח באחרית הימים, כשהוא רכוב על חמור לבן, ולפניו יצעד המבשר - אליהו הנביא. סתימת השער על ידי הסולטאן סולימאן הראשון במאה ה-16 סייעה להעצמת המסורת על המשיח המתמהמה הנחסם בידי כוחות זרים.[1] למעשה, הסולטאן הורה על סתימת השער כחלק מפרויקט הקפת ירושלים בחומה, והפיכת הכותל המזרחי של הר הבית לחלק מחומת העיר. הוא ביקש להבטיח בכך את ביטחונה של ירושלים, מבלי שיהיה צורך להציב שומרים בשער.
לאחר חסימת השער, הפך האזור שמחוץ לכותל המזרחי לבית קברות מוסלמי, ומכאן נולדה האגדה בקרב היהודים, כאילו מבקשים בכך המוסלמים למנוע את ביאת המשיח, בחשבם שהמשיח הכהן לא יוכל לעבור בבית הקברות, שמא ייטמא, ובכך תעוכב גאולתם של היהודים. למעשה מדובר בפולקלור שנועד, אולי, ללעוג למוסלמים, שכן לא רק שהמשיח אינו כהן (הוא בן שבט יהודה - 'משיח בן דוד'), אלא בידוע הוא שבית קברות של גויים אינו מטמא, אלא רק במגע ישיר במת או בנשיאתו. גם הטענה כאילו המטרה הייתה לעכב את אליהו הנביא אין בה ממש, שכן לא ידוע האם אכן היה אליהו כהן, וספק אם המוסלמים ידעו פרט זה אודותיו.

בית כנסת החורבה

בית הכנסת החורבה (או חורבת רבי יהודה החסיד, מכונה בקיצור החורבה) הוא בית כנסת במרכז הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, מול בית הכנסת צמח צדק. בית הכנסת נבנה לראשונה בתחילת המאה ה-18 על ידי קבוצת העולים עם רבי יהודה החסיד, נחרב בידי מוסלמים בשל אי תשלום חובות, נבנה בשנית באמצע המאה ה-19 על ידי קבוצה מתלמידי הגר"א, נחרב בשנית בידי הלגיון הערבי לאחר כיבוש העיר העתיקה ב-1948, נבנה בשלישית בראשית המאה ה-21, ונחנך ב-2010.
מקור שמו של בית הכנסת בתקופת חורבנו הארוכה בין בנייתו הראשונה והשנייה. בית הכנסת שימש כמרכז הקהילה האשכנזית בירושלים עד אמצע ימי המנדט הבריטי, ונחשב לבית הכנסת האשכנזי החשוב והמרכזי בירושלים עד לחורבנו השני.

יום ראשון, 5 ביוני 2011

מגדל דוד

מגדל דוד הוא הכינוי שניתן למצודה אשר הגנה במשך אלפי שנים על העיר ירושלים.
המצודה שוכנת במקום הגבוה ביותר בעיר העתיקה, מעל נקודת ההשקה של גיא בן הינום ונחל צולב. נקודה אסטרטגית זו היוותה עילה להקים ביצור במקום, במטרה להגן על העיר ממערב. במהלך ההיסטוריה היה למצודה חלק מרכזי בהגנת העיר, והיא שימשה מרכז שלטוני וצבאי. כיום שוכן בה מוזיאון לתולדות ירושלים.
למרות שמה של המצודה, אין קשר בינה לבין דוד המלך, ושמה זה ניתן לה אלפי שנים אחרי קיומו

הכותל


הכותל המערבי. ניתן לראות מימין את מסגד אל אקצה, משמאל את כיפת הסלע וברקע מאחור את הר הזיתים והר הצופים
תפילה בכותל המערבי
הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו. במסורת היהודית מיוחסת לכותל המערבי קדושה יתרה, ובשל כך נקבע במאה ה-14 מקום תפילה סמוך אליו, המשמש עד היום. לכותל המערבי חשיבות דתית, לאומית והיסטורית, ואלה מביאים אליו מיליוני מבקרים בכל שנה, יהודים ושאינם יהודים - בני מצווה חוגגים שם עם משפחתם, חיילים נשבעים אמונים ברחבתו העליונה, ואישים מרחבי העולם מבקרים בו.