המסורת היהודית, שהעניקה לשער את השם, מספרת כי דרך שער זה יבוא המשיח באחרית הימים, כשהוא רכוב על חמור לבן, ולפניו יצעד המבשר - אליהו הנביא. סתימת השער על ידי הסולטאן סולימאן הראשון במאה ה-16 סייעה להעצמת המסורת על המשיח המתמהמה הנחסם בידי כוחות זרים.[1] למעשה, הסולטאן הורה על סתימת השער כחלק מפרויקט הקפת ירושלים בחומה, והפיכת הכותל המזרחי של הר הבית לחלק מחומת העיר. הוא ביקש להבטיח בכך את ביטחונה של ירושלים, מבלי שיהיה צורך להציב שומרים בשער.
לאחר חסימת השער, הפך האזור שמחוץ לכותל המזרחי לבית קברות מוסלמי, ומכאן נולדה האגדה בקרב היהודים, כאילו מבקשים בכך המוסלמים למנוע את ביאת המשיח, בחשבם שהמשיח הכהן לא יוכל לעבור בבית הקברות, שמא ייטמא, ובכך תעוכב גאולתם של היהודים. למעשה מדובר בפולקלור שנועד, אולי, ללעוג למוסלמים, שכן לא רק שהמשיח אינו כהן (הוא בן שבט יהודה - 'משיח בן דוד'), אלא בידוע הוא שבית קברות של גויים אינו מטמא, אלא רק במגע ישיר במת או בנשיאתו. גם הטענה כאילו המטרה הייתה לעכב את אליהו הנביא אין בה ממש, שכן לא ידוע האם אכן היה אליהו כהן, וספק אם המוסלמים ידעו פרט זה אודותיו.
המסורת היהודית, שהעניקה לשער את השם, מספרת כי דרך שער זה יבוא המשיח באחרית הימים, כשהוא רכוב על חמור לבן, ולפניו יצעד המבשר - אליהו הנביא. סתימת השער על ידי הסולטאן סולימאן הראשון במאה ה-16 סייעה להעצמת המסורת על המשיח המתמהמה הנחסם בידי כוחות זרים.[1] למעשה, הסולטאן הורה על סתימת השער כחלק מפרויקט הקפת ירושלים בחומה, והפיכת הכותל המזרחי של הר הבית לחלק מחומת העיר. הוא ביקש להבטיח בכך את ביטחונה של ירושלים, מבלי שיהיה צורך להציב שומרים בשער.
לאחר חסימת השער, הפך האזור שמחוץ לכותל המזרחי לבית קברות מוסלמי, ומכאן נולדה האגדה בקרב היהודים, כאילו מבקשים בכך המוסלמים למנוע את ביאת המשיח, בחשבם שהמשיח הכהן לא יוכל לעבור בבית הקברות, שמא ייטמא, ובכך תעוכב גאולתם של היהודים. למעשה מדובר בפולקלור שנועד, אולי, ללעוג למוסלמים, שכן לא רק שהמשיח אינו כהן (הוא בן שבט יהודה - 'משיח בן דוד'), אלא בידוע הוא שבית קברות של גויים אינו מטמא, אלא רק במגע ישיר במת או בנשיאתו. גם הטענה כאילו המטרה הייתה לעכב את אליהו הנביא אין בה ממש, שכן לא ידוע האם אכן היה אליהו כהן, וספק אם המוסלמים ידעו פרט זה אודותיו.
המסורת היהודית, שהעניקה לשער את השם, מספרת כי דרך שער זה יבוא המשיח באחרית הימים, כשהוא רכוב על חמור לבן, ולפניו יצעד המבשר - אליהו הנביא. סתימת השער על ידי הסולטאן סולימאן הראשון במאה ה-16 סייעה להעצמת המסורת על המשיח המתמהמה הנחסם בידי כוחות זרים.[1] למעשה, הסולטאן הורה על סתימת השער כחלק מפרויקט הקפת ירושלים בחומה, והפיכת הכותל המזרחי של הר הבית לחלק מחומת העיר. הוא ביקש להבטיח בכך את ביטחונה של ירושלים, מבלי שיהיה צורך להציב שומרים בשער.
לאחר חסימת השער, הפך האזור שמחוץ לכותל המזרחי לבית קברות מוסלמי, ומכאן נולדה האגדה בקרב היהודים, כאילו מבקשים בכך המוסלמים למנוע את ביאת המשיח, בחשבם שהמשיח הכהן לא יוכל לעבור בבית הקברות, שמא ייטמא, ובכך תעוכב גאולתם של היהודים. למעשה מדובר בפולקלור שנועד, אולי, ללעוג למוסלמים, שכן לא רק שהמשיח אינו כהן (הוא בן שבט יהודה - 'משיח בן דוד'), אלא בידוע הוא שבית קברות של גויים אינו מטמא, אלא רק במגע ישיר במת או בנשיאתו. גם הטענה כאילו המטרה הייתה לעכב את אליהו הנביא אין בה ממש, שכן לא ידוע האם אכן היה אליהו כהן, וספק אם המוסלמים ידעו פרט זה אודותיו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה